צבעי שלכת

הסתיו הוא אחד מארבע עונות השנה, המציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן הוא נקרא עונת מעבר.מתאפיין בתנודות קיצוניות במזג האוויר - ימים שרביים וימים מעוננים חליפות, ללא כל היגיון וסדר.

באזורים הממוזגים, הסתיו הוא העונה בה רוב הגידולים החקלאיים נאספים, ויש שלכת שבמהלכה העצים משירים את עליהם, מזג האוויר קריר וגשם יורד. במקומות שבהם האקלים לח ורטוב, הסתיו הוא העונה הגשומה ביותר. בישראל, שבה האקלים הוא ים תיכוני, הסתיו הוא העונה שבה יורדים הגשמים הראשונים, אך כאמור גם מתחולל לעתים שרב. מערכות אלה דועכות לקראת סוף הסתיו.

לפי ההגדרה האסטרונומית, הסתיו מתחיל בימי השוויון, שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה, ומסתיים בימי ההיפוך שבהם היום הוא הקצר ביותר בשנה והלילה הוא הארוך ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני הסתיו מתחיל לרוב ב-23 בספטמבר ונגמר ב-21 בדצמבר. בחצי הכדור הדרומי הסתיו מתחיל ב-21 במרץ ונגמר ב-21 ביוני.

הגוונים של עלי השלכת נחשבים לאחד מהסממנים העיקריים של עונת הסתיו. במקומות מסוימים בעולם - באזור החוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, למשל - התפתחה "תיירות שלכת" ענפה, במסגרתה נוהרים אלפים רבים של תיירים במשך כמה שבועות בתחילת הסתיו כדי לחזות בצבעי השלכת העזים באזורים אלו. גם לעלים ירוקי עד יש שלכת. עלים אלו חיים בדרך כלל בין שלוש לארבע שנים, כעבור תקופה זו העלים נושרים מן העץ, אך תמיד יישארו עלים על העץ והשלכת אינה מתרחשת בבת אחת על כל העלים.

ישנם עצים כמו התפוח והאגס שבהם השלכת מתרחשת בחורף, כמו גם אלון התבור. בקיץ שיחי הרותם עומדים בשלכת. באזורים שבהם גשום כל השנה ויש מספיק אור, כמו האזורים הטרופיים, אין השלכת מתרחשת – לפחות לא בצורתה הדרמתית המוכרת כל כך.
צבעי העלים משתנים לעתים. עלי ליצ'י, למשל, הם אדמדמים בהיותם ניצנים, ולאחר שהם גדלים הם מקבלים צבע ירוק. צבעם הירוק של רוב העלים בעולם הצומח מוענק להם על ידי הצבען (פיגמנט) כלורופיל. תרכובת זו קולטת את אור השמש ומביאה להתנעתה של שרשרת העברת אלקטרונים (מטבוליזם), תהליך המלווה בהפקת אנרגיה שאותה מנצל התא לצרכיו.
היות שחלקים אחרים של הצמח (גזע, פרח, שורש) אינם ירוקים ואינם מכילים כלורופיל, הרי שהללו זקוקים לאנרגיה (ולגלוקוז) המופקים בעלים לשם קיומם. כלורופיל אינו הצבען היחיד הקיים בעלים; צבענים כגון קרוטן (בעל צבע כתום; קרוטן קרוב בהרכבו לוויטמין A) ואנתוציאנין (בעל צבע אדום-סגול) קולטים אף הם את אור השמש, אך במקום להשתתף באופן פעיל בפוטוסינתזה הם מעבירים את האנרגיה שלהם לכלורופיל.

עלה אם כן, הוא מאיברי הצמח, המשמש בעיקר לקליטת אור בתהליך הפוטוסינתזה (לעתים יש לעלה תפקידים נוספים; באזדרכת מצויה, למשל, משמשים העלים כקוטלי חרקים טבעיים).
צורת העלים היא במקרים רבים פשרה בין "שאיפה" לשטח פנים גדול ככל האפשר, לשם קליטת האור בתהליך הפוטוסינתזה, ובין הימנעות מאיבוד מים כתוצאה מהתאיידות, זאת במיוחד בסביבות שבהן האקלים חם ושחון. במדבר, למשל, שבו קיימת קרינת שמש רבה מחד וסכנה גדולה להתייבשות מאידך, הסתגלו רוב הצמחים לתנאים באמצעות הקטנה דרסטית של שטח הפנים של העלים שלהם; בצמחי מדבר, כגון קקטוסים ושיחי קוצים למיניהם, כמעט ולא קיימים העלים הרגילים אותם ניתן לראות במקומות אחרים.
העלה מורכב משני חלקים: פטוטרת וטרף. הטרף מהווה את חלקו המורחב והשטוח של העלה וסידור הרקמות בתוך הטרף מותאם לקליטת האור. הפטוטרת היא החלק הצר של העלה, המחבר את גוף העלה לענף או לגבעול הראשי של הצמח.

בעצים נשירים מכילים תאי העלים קולטנים הרגישים לטמפרטורת הסביבה ולכמות קרינת השמש. בסתיו, כשהטמפרטורה יורדת והימים מתקצרים כך שאין מספיק אור לפוטוסינתזה, מופסק ייצור הכלורופיל בעלים, הכלורופיל הקיים מתפרק והצבענים האחרים נחשפים, דבר הגורם לעלים לאבד את צבעם הירוק ולהפוך צהובים-אדומים. בשיאו של הסתיו נושרים העלים מצמחים אלו - במקביל לפרוק הכלורופיל נוצרת רקמת ניתוק בפטוטרת העלה, אחיזתו לענף נחלשת והוא נושר ומותיר צלקת בצורה האופיינית למין -  תופעה הקרויה שלכת. כאמור, עצים שאינם משירים את עליהם נקראים ירוקי עד.

את השלכת מווסתת שורה של הורמונים צמחיים, ביניהם אוקסינים, חומצה אבציסית ואתן (C2H4, האלקן הפשוט ביותר). השלכת היא צעד הסתגלותי, המאפשר לצמח לשרוד בתנאים הקשים של החורף. המטבוליזם (חילוף החומרים) של הצמח בחורף מוקפא כמעט לחלוטין, דבר המאפשר לו לשרוד למשך כמה חודשים ללא ביצוע פוטוסינתזה.
בעצים מסוימים חלה פריחה מסיבית דווקא בחודשי החורף, כשהעץ ערום מעליו. בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות הרוח מהווה חוסר העלים יתרון, שכן הללו אינם מפריעים בדרכה של הרוח אל הפרחים. גם בפרחים שבהם נעשית האבקה באמצעות חרקים ועופות מהווה חוסר העלים יתרון, שכן עתה הם מזוהים ביתר קלות על ידי המאביקים והגישה אליהם קלה יותר.
באביב, שוב מתארכות שעות האור, חוזר הלבלוב והעצים מחדשים את העלווה הירוקה.
 

אחד מאמצעי התכנון הדרמטיים בגן, הינו השימוש המושכל בצמחים בעלי מופע מעניין וצבעוני במיוחד בעונה זו. רוב האנשים אוהבים לחוות את הטבע והשינויים המתחוללים בו גם בגנים הציבוריים העוטפים ומתמזגים במרקם העירוני ואף בחצר הפרטית שלהם, זאת למרות ה"לכלוך" הכרוך בערמות עלי השלכת.  עדות להשפעה הרגשית של תופעת השלכת, אולי בשל מיעוט שעות האור, אולי בשל שינויי השלכת בטבע, יכולים אנו למצוא בשפע שירי סתיו נוגים המזכירים את השינויים בטבע ועימם שינויים במצב הרוח שלנו:

באביב את תשובי חזרה
מילים ולחן: שארל אזנבור
תרגום: אבי קורן

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה שוב נמתין לשמש, נחכה ונצפה ש... באביב היא תשוב בחזרה. ערוכים החצבים על אם הדרך בשדה גם סתוונית התעוררה כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת אך באביב הם ישובו חזרה. כבר סובב לו נחליאלי בגננו בשדותינו עפרוני אומר שירה כל יוני הבר התעופפו מחלוננו אך באביב הם ישובו חזרה.

וגם את שנעלמת בבוא הגשם שפרחת פתאום כרוח סערה לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש... באביב את תשובי חזרה. נחכה לך בחדרנו כל החורף נחכה לך ובשמך תמיד נקרא לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך הן באביב את תשובי חזרה. על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש... באביב את תשובי חזרה.

נופי היער אינם חזון נפרץ במזרח התיכון. היערות העבותים צומחים באדמה אחרת - רטובה יותר, עשירת מים וטללים. מראם של אלה בסתיו, הוא מהמראות היפים בעולם. עם זאת, גם בסתיו שלנו משירים עצים רבים את עליהם ועומדים עירומים במשך החורף. המטיילים בחורשות וביערות מבחינים בסוף הקיץ בשינויי הצבע החלים בעלים, כשהירוק מתחלף בשלל צבעים מרהיבים היוצרים, בנפילתם, שטיחים של יופי על אדמת החורש.

תופעת הצבעוניות של עלי השלכת תהיה פחות מסתורית אם נזכור מה תפקיד העלים בצמח. בסתיו, הולכים הימים ומתקצרים, שעות האור פוחתות והצמח מתחיל להתכונן לחורף.

צמחי שלכת מיוחדים שניתן לשלבם בגן:

אגס ז.ש. אולמוס ז.ש. אלה ז.ש. אלון ז.ש. אפרסמון דולב מזרחי לגוסטרמיה הודית ליקווידמבר מפואר מילה ז.ש. מיש ז.ש. ספיון ז.ש. רימון תות ז.ש. גפנית ז.ש. פטל חסר קוצים

אנו יכולים אם כן לרתום את מופע השלכת לעניין והצבע בגן הפרטי שלנו, אם רק נדע לשלב נכון ובמידה המדויקת את הצמחים המתאימים במקום הנכון.
צוות העובדים בגבעת ברנר נכון תמיד לעמוד לשרותכם ויכול לסייע לכם גם במשימה זו.

                                                                 הכותבת: יהודית מלמן – מתכננת נוף
                                                                 וחברה בצוות עובדי משתלת גבעת ברנר